ילדה בת 4 מהצפון שידה נלכדה במעלית בקניון השרון תפוצה בכ־800 אלף שקל. חברת הביטוח-הנתבעת טענה כי הוריה לא השגיחו עליה כראוי וכי מרבית נזקיה חלפו. במסגרת התביעה שהגיש משרד עורכי הדין גוהר את גוהר מנהריה הוצגו ראיות לנזק נפשי, לצלקת ולהשלכות אפשריות על כושר השתכרותה העתידי. ההליך הסתיים בפיצוי של כ־800 אלף שקל, ללא הפחתה בגין אשם תורם של ההורים.
מיום בילוי משפחתי לתאונה קשה: האירוע בקניון
משפחה מהצפון שיצאה ליום בילוי משפחתי בקניון באזור השרון לא העלתה בדעתה כי הבילוי יסתיים בתאונה ובהליך משפטי. בת המשפחה, שהייתה אז כבת ארבע בלבד, נפגעה לאחר שזרועה נלכדה במנגנון דלתות המעלית בקניון.
הילדה נותרה לכודה במשך כעשר דקות, בעוד בני משפחתה צופים בניסיונות לחלצה. לאחר האירוע היא פונתה לקבלת טיפול רפואי.
הילדה ומשפחתה, שיוצגו בידי משרד עורכי הדין גוהר את גוהר מנהריה, באמצעות עו"ד דן דין גוהר, הגישו תביעת נזיקין נגד הגורמים האחראים להפעלת המעלית, לתחזוקתה ולבטיחות המשתמשים בה.
טענות ההגנה: "המעלית הייתה תקינה, ההורים לא השגיחו"
אחת המחלוקות המרכזיות בתיק עסקה בשאלת האחריות לתאונה.
הנתבעות וחברות הביטוח טענו כי המעלית נבדקה ולא נמצא בה שום ליקוי, וכי התאונה אירעה לאחר שהילדה הכניסה את ידה למרווח שבין חלקי המעלית. עוד נטען כי יש לייחס אחריות גם להוריה, בטענה שהיה עליהם להשגיח עליה באופן הדוק יותר ולמנוע ממנה להתקרב לדלתות המעלית.
עמדת התובעת: חובת הזהירות של מקום ציבורי כלפי ילדים
מנגד טען משרד גוהר את גוהר כי השגחה הורית סבירה אינה פוטרת בעלים ומפעילים של מקום ציבורי ושל מתקן מכני מן החובה לצפות התנהגות טבעית של ילדים קטנים ולנקוט אמצעי בטיחות מתאימים.
לדברי עו"ד גוהר, קניון הוא מקום המיועד מטבעו גם למשפחות ולילדים, ולכן על הגורמים האחראים למתקנים המוצבים בו להביא בחשבון גם את הסיכונים העלולים להיווצר כאשר ילדים עושים בהם שימוש או נמצאים בסביבתם.
סוגיית מדבקות האזהרה: הוכחה שהוצבו רק לאחר התאונה
מחלוקת משמעותית נוספת נגעה למדבקות האזהרה במעלית. הנתבעות טענו כי הוצבו במקום מדבקות שנועדו להתריע מפני הסכנה.
מנגד, במסגרת ההליך הוצגו מטעם התובעת ראיות שלפיהן המדבקות לא היו קיימות במועד התאונה, אלא הוצבו רק לאחריה. מטעם התובעת נטען כי עצם הצבת האזהרות לאחר האירוע מחזקת את הטענה שניתן היה להתריע מפני הסיכון מראש, ובכך להפנות את תשומת לב המשתמשים, ובפרט הורים לילדים קטנים, לסכנת לכידת היד.
הערכת הנזק לקטינה: צלקת, פגיעה נפשית והשלכות עתידיות
מחלוקת משמעותית נוספת עסקה בהיקף הנזק שנותר לילדה. הנתבעות ביקשו להמעיט ממשמעות הפגיעה וטענו כי נזקיה הגופניים חלפו ברובם.
משרד גוהר את גוהר טען מנגד כי אף שמצבה הגופני השתפר במידה ניכרת, התאונה הותירה בידה צלקת מכערת וכן השלכות נפשיות החורגות מן הפגיעה הפיזית הנראית לעין. במסגרת התביעה הודגש כי כאשר מדובר בקטין, אין לבחון את הנזק רק לפי מצבו במועד ניהול ההליך. יש להביא בחשבון גם את השפעת הפגיעה לאורך שנים, לרבות הנזק הנפשי, הצלקת והאפשרות להשפעה עתידית על תפקודו ועל כושר השתכרותו.
השפעת הפגיעה על כושר השתכרות עתידי של קטינים
מטעם התובעת נטען כי דווקא מאחר שהילדה טרם השתלבה בשוק העבודה ולא ניתן לדעת כיום באיזה מקצוע תבחר לעסוק בעתיד, יש להיזהר מהנחה שלפיה הפגיעה לא תשפיע על כושר השתכרותה.
סיום ההליך המשפטי: פיצוי משמעותי ללא הפחתת אשם תורם
בסופו של ההליך הושג עבור הילדה פיצוי כולל בסך של כ־800 אלף שקל, ללא הפחתה בגין אשם תורם של הוריה.
עו"ד דן דין גוהר מסר: "ילדים זכאים לצאת עם משפחותיהם למקומות ציבוריים ולהשתמש במתקנים המוצבים בהם. העובדה שמדובר בילד קטן אינה הופכת כל תאונה באופן אוטומטי לאחריות הוריו. מי שמחזיק במקום ציבורי ומפעיל בו מתקן מכני חייב להביא בחשבון גם את נוכחותם והתנהגותם הטבעית של ילדים ולנקוט אמצעי בטיחות מתאימים".
לדבריו, לתביעות נזיקין של קטינים יש מאפיינים מיוחדים: "כאשר הנפגע הוא ילד שטרם נכנס לשוק העבודה, אי אפשר לדעת עדיין במה יעסוק ומה יהיה שכרו. לכן חשוב לבחון את הנזק בראייה ארוכת טווח, ולא להסתפק רק במצבו הגופני ביום שבו מתנהל המשפט".
עו"ד גוהר הוסיף כי בתביעות מסוג זה יש משמעות רבה גם לאיתור ולתיעוד של נזקים שאינם תמיד נראים לעין: "לעיתים הפצע הפיזי מחלים והמגבלה פוחתת, אבל נותרת פגיעה נפשית או תפקודית משמעותית. תפקידו של עורך הדין הוא לוודא שכל מרכיבי הנזק נבדקים ומקבלים ביטוי במסגרת התביעה".
ההליך הסתיים בפיצוי משמעותי של כ־800 אלף שקל, המשקף, לטענת התובעת, לא רק את הפגיעה הגופנית המיידית אלא גם את השלכות התאונה האפשריות על חייה בעתיד.
